איך הכל התחיל
הייתה זו קבוצה של בחורים שישיבה רגילה לא התאימה בעבורם, אך חיפשו דרך להשתלב ולצמוח תורנית, בנקודה הזאת נטל הרב מילצקי על עצמו תפקיד מיוחד- להקמת ישיבה שנותנת מענה כתף ושכם לרמות שונות של נערים.
בבית המדרש הישן ברחוב צפניה הוקם הגרעין הראשון של הישיבה. כאן מצאו בחורים לעצמם משען. פה התחילה הבנייה המחודשת שלהם. הם למדו להתמודד בצורה בונה עם כישלונות ונפילות, והתמלאו בכוחות נפש ובכלים שליוו אותם לכל החיים.
תוכניות לימוד מותאמות
היום אנחנו יודעים שאין שיטה אחת. אין תבנית שמתאימה לכולם. כמו כל דבר בישיבת רש"י, גם תוכנית הלימוד נתפרת במיוחד למידותיו של כל תלמיד. המטרה היא להגיע למצב שבו כל תלמיד מגלה את היכולות שלו, כמו גם את אושר והעונג שבלימוד. וזה מרגש, בכל פעם מחדש.
כאן בונים
לישיבת רש"י מגיעים בחורים שרוצים לבנות את עצמם. הם מתקבלים לשורות הישיבה בחיבוק חם, ועם המון אהבה ע"י צוות נרחב. כאן הם תמיד יהיו רצויים. החזון של הישיבה הוא לקלוט אל תוכה כל בחור שפועם בו רצון להיבנות. והביקוש – עצום! נערים רבים, בדרגות חיפוש שונות, מבקשים להסתפח לישיבת רש"י, מתוך רצון כנה ואמיתי לבנות את עולמם הרוחני מחדש.
כדי לתת לכך מענה נכון, נוספו סניפים שונים לישיבה- כל אחד ואפיונו המיוחד, כל אחד והתלמידים המתאימים אליו.
להחזיר אותם הביתה
צוות הישיבה פועל מלווה כל בחור בדרכו העולה. כל בחור ויכולותיו, כל בחור וצרכיו. למימוש הפוטנציאל הייחודי שגלום בו.
כפי שמגדיר זאת הרב מילצקי בתבונתו:
"המטרה שלנו היא 'להחזיר אותם הביתה'. הביתה לשפיות, הביתה לנורמליות, לרפות את הפציעה שהם חוו לאורך הדרך, כך שיוכלו להקים בית בריא. ו'הביתה' גם במשמעות הבסיסית ביותר. חזרה לאווירה שעליה הם גדול והתחנכו בביתם. הביתה אל המסורת, המנהגים והרוח אותם הם ינקו בבית- כל בחור וביתו הוא."
ראש הישיבה
מייסד וראש הישיבה, הרב הגאון רבי חיים חייקל מילצקי שליט"א. איש חי ורב פעלים, בעל לב חם במיוחד, תלמיד חכם משכמו ומעלה בוגר ישיבת קמניץ בירושלים. הרב מילצקי מבחירי ישיבת פונבי'ז ומפארי גידוליה, בנו של הגאון הנודע הרב משה יוסף מילצקי זצ"ל, אב בית הדין של ירושלים, מיקירי תלמידי החכמים, שצבר מוניטין רב בתחום הרבצת תורה וקירוב לבבות בחכמה ובתבונה ויצא שמו לתהילה כמומחה בתחום הכרת הנפש בהתמסרות ובחכמה.
איך פועלים?
ישיבה שמרכזת בתוכה את התלמידים החדשים – כל אחד ממקומו הוא – ויוצרת להם את הדרך הראשונית, את הדפוס של "בן ישיבת רשי", מעמיד אותו על מקומו, מלמד אותו את גבולות המותר והאסור בחיק הישיבה ומעניק את התחושה הראשונית של השתייכות למקום. כאן מפנים כל אחד – בדרך כלל לראשונה בחייו – את מעלותיו וכישוריו, את הביטחון שבהצלחה. בתוך חודשים ספורים משנים התלמידים את פניהם ללא היכר ומתחילים את הצעידה בדרך האמת. מתוך עקרון אין מעירים בישיבה על מראה או לבוש, אלא מתעסקים עם כל בחור בעבודה הפנימית של יפי הנפש שהתברך בה, מקלפים שכבה אחר שכבה את אותו מעטה שקרי שבו הסתיר את עצמו בחיפוש אחר האושר, ונותנים לו מענה אמיתי שיסלול לו ברוב הימים את הדרך למצוא את עצמו ולהשתנות למה שהוא באמת רוצה להיות.